Posted: October 27, 2012 in Uncategorized

A heartwrenching blog, by a skinless soul, that will make you sorry you don’t understand hebrew.

עיר-האושר

לאודי רז, ששלח לי את היופי הזה

.
אז ככה: החל מהמאה השש עשרה לפחות, היפנים מתקנים כלים יקרים של טקס תה באופן שלא מסתיר את הסדקים והשברים, אלא להפך, מבליט אותם. לפעמים הם מערבבים אבקת כסף או זהב בדבק המחבר. היפנים כדרכם ליטשו את הצדדים המעשיים, הרגשיים והפילוסופיים של המסורת הזאת וקישרו אותה לשורה שלמה של מושגים. (המוכר ביותר במחוזותינו הוא הוואבי סאבי) אבל אני, מערבית שכמוני, רוצה לכתוב על המפגש הישיר עם הכלים השבורים והמתוקנים. לא משנה סדורה אלא שברי מחשבות שהתפזרו לכל הכיוונים.

*

*

חירות
היחס בין תכנון (יצירת הכלי) למקריות (שבירתו), היכולת לשחרר, להכיר בתקלות הוא נושא חם מאד אצלי בחיים ובאמנות. הזיקה בין חירות לוויתור על שליטה.

לסעודת הפיות שנערכה להשקת חפץ לב הוזמנו שתים עשרה פיות, כלומר שנים עשר אמני בובות מהארץ ומחו”ל שהסבו לשולחן ארוך של ליל סדר; כל אחד מהם הציג מופע קצר באזור הצלחת שלו. הפיה האחרונה…

View original post 470 more words

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s